אני קובה

סרט תעמולה סובייטי-קובני שצולם בעקבות המהפכה, בנוי מארבע וינייטות נפרדות מקובה הקדם-מהפכנית, מלוות בקריינות פואטית של "קול קובה" עצמה: פרוצה בהוואנה המנהלת חיים כפולים מול חברה מוכר הפירות, איכר קניי-סוכר שמאבד את אדמתו לתאגיד אמריקאי ושורף אותה ואת ביתו מרוב ייאוש, סטודנט מהפכן שמתכנן התנקשות בראש המשטרה אך נסוג ברגע האחרון, ואיכר שמסרב תחילה להצטרף למורדים - עד שכוחות באטיסטה מפציצים את האזור שלו והוא יוצא להצטרף לגרילה שמסיימת בצעידה אל תוך הוואנה. הסרט נזנח כמעט לגמרי כתעמולה מסורבלת מדי גם לסובייטים וגם לקובנים, עד שב-1995 הציל אותו מהאלמוניות זוג לא סביר - מרטין סקורסזה ופרנסיס פורד קופולה, שהובילו לשחזורו והפצתו מחדש בארה"ב, בזכות שוטים ארוכים בלתי נתפסים מבחינה טכנית שנעשו לפני עידן הסטדיקאם, כמו הצילום הפותח שמרחף מגגות הוואנה ועד לגופה צפה בים, או השוט המפורסם שגולש ממסיבה על גג ישירות לתוך בריכה - שוט שפול תומאס אנדרסון חיקה במפורש ב-"Boogie Nights", וש"גודפלאז'" של סקורסזה עצמו לא היה נראה כמוהו בלעדיו.