השנאה

עשרים וארבע שעות בחייהם של שלושה חברים משכונת מהגרים ענייה בפרברי פריז — יהודי, ערבי ואפריקאי — שאחרי לילה של מהומות ופציעה קשה של נער מהשכונה בירי משטרתי, מנווטים בין כעס, פחד וחברות, בתוך מערכת שדוחפת אותם בכל פעם לקצה. קסוביץ מצלם בשחור-לבן קר וחד, בשוטים ארוכים ותנועת מצלמה חצופה שהופכת את הבטון האפרורי של הפרברים לקולנוע אורבני אייקוני — סרט שהטביע חותם על אופנה, מוזיקה והיפ הופ מעבר לגבולות הקולנוע, וזכה בפרס הבימוי בקאן 1995. בפרימיירה שלו בפסטיבל, שוטרים צרפתים הפגינו נגד הסרט כי הציג אותם באור שלילי — תגובה שהפכה בעצמה לחלק מהמיתולוגיה של הסרט, ואישרה בפועל את מה שהוא בא לומר.